אוכל, אהבה ואנרגיה

"אני לא יודעת למה, אבל כשסיימתי לאכול את התבשיל שהכנת עלה בי צורך מוזר לבכות"
את המשפט הזה אמרה לי אחת המנהלות לאחר שאכלה תבשיל שהכנתי בחדר אוכל עובדים במלון,
הסתכלתי עליה בשוק, ועניתי לה
" כשהכנתי את התבשיל הייתי מאוד עצובה ורציתי לבכות.. איזה מוזר, זה אמיתי מה שאומרים"

תשקיעו רגע למחשבה…
תמיד יש געגועים לאוכל של סבתא, לאוכל של אמא,
המתכון לא בהכרח רשום ותמיד יש טעם אלוהי ומדויק כי הבישול נעשה מהרגש שלהן,
מהאהבה למשפחה, מהדיבור השוטף לתבשיל דרך הלב ,
ואז אתה מגיע, את מגיעה, כולך געגועים ומנסה לשחזר את המתכונים,
והמתכון טעים אבל אין, משהו חסר, הקסם נעלם,
כן.. זו בדיוק האנרגיה והאהבה.

החקלאי מדבר אל האדמה שמגדלת את היבול, מדבר אל השיחים,
אל העצים, קוטף את הירקות, את הפירות, מטפח אותם בעטיפות יפות,
אנרגיה של אהבה וכבוד לתוצר.
האדם מגיע לסופר, לחקלאי, קונה את המצרכים ומתחיל הקסם.
איזה אנרגיה אתה מעביר לתבשיל שלך? לסלט שלך? לעוגה? לכל התוצר שאתה מבקש מליבך להכין..

פעם הכנתי מרק ברוקולי בעבודה, מתכון ברור הכנה קבועה ויצא לי לא טעים.
ירדתי מהמסעדה למטבח המרכזי בתסכול לדבר עם הסו שף שלי, אמרתי לו
" המרק יצא לי טעים, עשיתי הכל כמו שהראית לי, לא יצא טוב".
הוא הסתכל עליי בחצי חיוך ושאל " הכנת אותו מאהבה?" ,
איזו תשובה מוזרה חשבתי לעצמי, אבל היא הביאה להארה..

מאז.. אני מתאמנת בלהכין אוכל ברוגע ובאהבה, להכניס אותו לגוף שלי באהבה.
יוצא לי להסתכל הרבה במקומות שונים וכשההבנה בתוכך, מאוד קל להבין ולראות
אם האוכל שמונח מולך הוכן באהבה והאם הטבח שעמד מאחוריו שלם בעשייה.

תאתגרו את עצמכם,
ובפעם הבאה שאתם ביצירה,
תכינו מאהבה,תהיו ברגע של ההכנה, בהוויה,
תגעו במרכיבים, תרקדו עם הסירים, דמיינו ניצוצות אבק פיות ומלאכים.
אנרגיית האוכל תיכנס אליכם לגוף בשמחה, ההרגשה תהיה טובה, ואולי אז.. תעלה בכן ההבנה.

"אהבה זו האנרגיה החזקה ביותר ביקום והיא מדבקת"

תגובות

ריקי

מהממת מהממת מהממת!!!! מסכימה איתך בכל מילה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *